הכלה ואמפתיה לצד גבולות ואסרטיביות

מנהלים נמצאים במתח תמידי שבין הכלה, הקשבה, אמפתיה, הבנת העובדים, מענה לצרכים, הרצון לייצר קרבה, פתיחות וחברות לבין הצבת גבולות ברורים, יכולת לבוא בדרישות, לשמור על פאסון, דיסטנס ואסרטיביות. 

מה האיזון הנכון? מתי להפעיל איזו מיומנות? עד כמה להכיל ולהבין ואיפה מותחים את הגבול? 

בכל אחד מאיתנו יש שילוב של השניים, גם את החלק הרך של הכלה ואמפתיה וגם את החלק שמתכלס, הופך לענייני, אסרטיבי ודורש. הסיטואציות והאנשים השונים מוציאים מאיתנו התנהגויות אחרות ובכל זאת, יש לנו נטייה טבעית לאחד הכיוונים.   

בואו נבין מה המחירים של נטייה מוגזמת לכל אחד מהצדדים.

המחירים לסובלים מהכלת יתר:  

• חוסר מיקוד – התעסקות בדברים טפלים ושוליים, תשומת הלב מפוזרת על הרבה נושאים, שהם לא בהכרח בעלי חשיבות או תועלת. 
• פגיעה תדמיתית – הכלת יתר נתפסת כחולשה והיעדר בעמוד שדרה ניהולי. לעיתים, לא לוקחים את המנהל ברצינות או שלוקחים אותו כמובן מאליו. 
• פגיעה באפקטיביות – הכלת יתר מעודדת ומחזקת המשך וריבוי תלונות והצפת בעיות, שלא בהכרח דורשות תשומת לב. המנהל סובל מבזבוז זמנו המאוד יקר, בזבוז משאבים ואנרגיה. 

כל אלה מובילים למחיר גבוה של תחושת תסכול ופגיעה בביטחון הניהולי 

ומנגד, בואו נכיר את המחירים של אסרטיביות יתר: 

• ריחוק וניכור – תחושות לא נעימות בקרב העובדים מובילות לריחוק והימנעות, פחות משתפים את המנהל בתחושות ודילמות. כתוצאה מכך, המנהל פחות מחובר לשטח, לאנשים ולנתונים.  
• גם פה אחד המחירים הוא פגיעה תדמיתית – אסרטיביות יתר נתפסת כאגרסיבית ומרתיעה.
• דינמיקה של יחסי כוחות – יש עובדים, קולגות, ממשקים, לקוחות ומנהלים שהתנהלות אסרטיבית מדיי, לוחצת להם על נקודות רגישות, מקפיצה אותם ועלולה לייצר יותר עימותים וחזיתות.  

איך תדעו מה האיזון הנכון עבורכם? ואיך מגיעים אליו?

מצורפים 5 שלבים: 

1. זיהוי הנטייה הטבעית – מה אתם יותר? מכילים, מקשיבים, מונעים מתחושות העובדים או דורשים ומורידים החלטות בצורה החלטית ואסרטיבית? 
2. האם אתם משלמים מחיר במצב הקיים? 
   • אם לא – אל תיגעו בכלום! מה שעובד, עובד! 
   • אם כן – עברו לשלב הבא 😊 
3. כתיבת המחירים – מהם המחירים שאתם משלמים? כתבו אותם באופן מפורט וספציפי, גם מחירים רגשיים, גם תדמיתיים, גם מוחשיים… הכל הכל.  
4. הגדרת מטרה – איפה הייתם רוצים להיות? מהו המצב האידיאלי שהייתם רוצים להשיג? מה אתם נדרשים לחזק? את יכולת ההקשבה, ההכלה והסבלנות או את היכולת לדרוש, להיות אסרטיביים ולעמוד על שלכם? 
5. פירוק הביטויים של המטרה לפרקטיקה – מהם הצעדים המעשיים הנדרשים כדי להטמיע שינוי?
   

דוגמאות פרקטיות לטובת חיזוק הצדדים הרכים:  

• התעניינות אישית: התחילו כל פגישה של 1:1 בהתעניינות אישית, קצרה ותחומה ועשו זאת באותנטיות. 
• שאלת הבהרה: לפני מענה ומתן פתרון, תקפידו לשאול שאלת הבהרה אחת, זה פותח ומאפשר שיח הדדי. 
• הבנת האחר: בכל סיטואציה, בחרו להיכנס לנעליים של האחר ומצאו את המניע והמנוע שלו. 
• משוב חיובי והעצמה: קבעו פגישות למשוב חיובי לעובדים, בהן תזכירו ותחזקו את התכונות והעשייה הטובות, וזהו. בלי נקודות לשיפור.  

ודוגמאות פרקטיות לחיזוק ניהול אסרטיבי עם גבולות:  

• טון דיבור: התאמנו על דיבור שמסתיים בסימן קריאה ולא בסימן שאלה, שימו דגש על  טון דיבור בטוח והחלטי מבלי שיישמע אגרסיבי. 
• שיטות עבודה: הנחו את העובדים לרכז נושאים לחשיבה ודיון בפגישה אישית מסודרת במקום הרבה שיחות מזדמנות. 

דיווח ובקרה: תייצרו פלטפורמות של עדכוני סטטוס ודיווחים כלפיכם, כגון: קביעת פגישות סטטוס לבקרה, בהן העובדים מדווחים על התקדמות בפרויקטים ומשימות. 

הערת אזהרה

בזמן שעובדים על איזון דפוס התנהלות מסוים, עלולים לעבור מקצה אחד לקצה השני. לדוגמה: מנהל עם נטייה טבעית להכלה, כל היום מוצא את עצמו מקשיב לכל טענה ובקשה ומבזבז את זמנו היקר, ואז הוא רוצה לאזן, מבין שהוא צריך יותר גבולות ואסרטיביות, אז הוא עובר לקצה השני וקצת מגזים עם טון הדיבור התקיף, מוריד הנחתות ומקבל החלטות בחד צדדיות. 
זכרו שיש מחירים לשני הקצוות והדרך לאיזון ודיוק היא הדרגתית ונעשית תוך כדי תנועה.

שילוב הכלה, הקשבה ואמפתיה עם גבולות ואסרטיביות הוא שילוב מנצח עבור מנהלים מובילים, הוא מצמיח, נותן מקום לטעויות, מאתגר, מעלה סטנדרטים ובעיקר מאפשר סביבה תומכת לגדילה, התפתחות והעצמה.

ועם כל מה שנכתב, את הנטייה הטבעית צריך לשמר, אני מאמינה גדולה בלעבוד עם מה שיש, פשוט לעשות טאצ'ים קטנים שישדרגו אתכם.   

ואם אתם מרגישים שחסר לכם מיקוד בעבודה, בהצבת גבולות, בהבעת אמפתיה, תפנו אליי לליווי ניהולי אישי או קבוצתי. 

איזון נכון יאפשר לכם ליהנות מחיזוק הקשרים האישיים, משביעות רצון גבוהה, נאמנות, תפוקות וביצועים גבוהים ושימור עובדים טובים לאורך זמן. 

זה הזמן להתפתח